כתיבה היא הרגל בריא בדיוק כמו מיינדפולנס, שתיית מים או הליכה מדי יום. היא מאפשרת לנו פורקן ושחרור מנטלי ורגשי ויוצרת הזדמנות לווסת את מערכת העצבים. איך זה יכול לקרות גם אצלך?
נועה סטרלינג
סוף אוגוסט והעולם מסביב רותח תרתי משמע. אצלי בבית, היום מתחיל בעצלתיים. קמה בלי שעון כי הבנות שלי בחופש. נותנת לעצמי להתמתח במיטה. יש ימים ש'אוי ואבוי', רצה לי אל הטלפון לבדוק מה קורה בעולם. אין אפשרות להימנע מההצפה הזו של המצב שבו אנחנו חיים.
אני מחכה לספטמבר. בספטמבר השגרה הזו שוב משתנה. יש שעון מעורר אבל איכשהו השעון הביולוגי שלי מתרגל מחדש לקום לפניו. אני מתעוררת, משאירה את הבנזוג שלי לנחור במיטה, קמה לבית השקט שלנו ויוצאת אל הסלון. שם, אני פותחת את החלון הגדול אל המרפסת שמשקיפה על השכונה היפה שבה אני גרה. כורסת הראטן של סבתא שלי מחכה לי שם עם הכריות הרכות. אני מכינה קפה, לוקחת מחברת ומתיישבת עליה לפני שהבית מתעורר.
הכתיבה היא הדבר הראשון שאני פוגשת ביום שלי, חוץ מהקפה. אני נותנת לעצמי לבדוק מה שלומי. זו השאלה היחידה שאני שואלת את עצמי, "מה שלומך הבוקר, אחותי?". והמילים בהתחלה איטיות ולא נכנעות בקלות, ולפעמים אני כותבת ומרגישה ממש מגוחכת אבל בסוף, אם אני נותנת לזה כמה דקות, משהו משתחרר בי, אני כותבת את כל מה שעולה בי. נותנת לעצמי להיות איתי במקסימום. אחרי עשר דקות כאלו, אני כבר מרגישה את הגוף שלי קליל יותר. הוא עירני וטוב לו. אני ממש מרגישה איך הנשימות שלי נהיות רגועות יותר.
ממש כמו מדיטציה, הליכה בחוץ או הבחירה לאכול אוכל מזין ובריא ולשתות הרבה מים, כתיבה עבורי היא הרגל Welness שאני לא יכולה לוותר עליו. כשזה לא קורה כל הזמן, כמשהו קבוע בלו"ז שלי, כמו עכשיו בימי אוגוסט הלא רציפים, אני מוצאת את עצמי מרגישה מרוחקת ממני. עם פחות אוויר מבדרך כלל.
איך אני מקפידה על כתיבת בוקר כמה שיותר?
- אני מחברת את הכתיבה להרגל כמו הקפה הראשון של הבוקר. המחברת תמיד מחכה קרוב למכונת הקפה. החיבור בין שני ההרגלים האלו עוזר לי לשמר את דקות הכתיבה, לצד שתיית הקפה הראשון.
- אני משחררת את עצמי מהשעון. כלומר, אם לא יצא לי לקום מוקדם מספיק או אם יש לי בלת"מ שלא מאפשר לי לכתוב על הבוקר, אני אחכה לחצי שעה של שקט אחרי שהבית מתרוקן או שאני כבר מגיעה למשרד, ואז אשב לי עם המחברת, אפילו לחמש דקות.
- לפעמים אני מחברת את הכתיבה לנשימות. אני מתחילה מעצימת עיניים ומדיטציה של סריקת גוף, בה אני מאזנת ומווסתת את מערכת העצבים שלי ומרגיעה את מערכת הנשימה. כשאני מסיימת את המדיטציה אני מיד פותחת את המחברת. החיבור הזה מדהים!
לא רק אני אומרת שכדאי, גם האקדמיה
במאמר של המרכז הרפואי באוניברסיטת רוצ'סטר בניו יורק, מנו החוקרים את הדרכים בהם ג'ורנלינג וכתיבה אינטואיטיבית, ממש כמו זו שתיארתי כאן קודם, עוזרת לנו להפוך את החיים לאיכותיים יותר ומסייעת להקל על מצבים רגשיים סבוכים. לפי המחקר, כתיבה מסייעת להפחית חרדות ועומס, להקל על לחצים ומתחים ולהתמודד עם דיכאון ועצבות, באמצעות פגישה של הסימפטומים על הדף ופורקן.
לפי כותבי המאמר, כתיבה מסייעת ביצירת סדר עדיפויות מול אתגרים, דילמות, פחדים ודאגות. היא מאפשרת לנו, בקלות, דרך כתיבה ללא ביקורת חיצונית או שיפוט, אלא רק ביננו ובין עצמנו, לזהות מדי יום טריגרים וללמוד איך לווסת את עצמנו מולם. בעצם, כאשר אנחנו שואלות *מה יכול לעזור לי?* וכותבות לעצמנו את כל מה שעולה, אנחנו כבר מכניסות את הכתיבה ככלי משמעותי ביצירת וויסות והרגעת המצב.
לצד הרגעת המערכות, כתיבה עוזרת למצוא פתרונות ולייצר בהירות לגבי נושאים שיוצרים טריגרים, פחדים ואתגרים. היא מאפשרת לפרוק ואז לגשת אל הנושאים האלו מתוך מקום יותר פתוח, בהיר ומקבל.
10 שאלות שעוזרות להכניס את הכתיבה מדי יום ללו"ז
- מה שלומי הבוקר?
- איך אני מרגישה?
- מה מעסיק אותי היום?
- על מה בא לי לכתוב הבוקר?
- מה הנושא שיושב עליי עכשיו?
- איך האנרגיה שלי הבוקר?
- למה אני מרגישה את מה שאני מרגישה?
- אם היו שואלים אותי מה שלומי, הייתי אומרת ש…
- מה יכול לעזור לי להרגיש טוב הבוקר?
- מה הרגש שמוביל אותי הבוקר?
אל תחכי לזמן הנכון, קני מחברת ותראי עד כמה פשוט להשתמש בכתיבה ככלי מאזן, מווסת וכזה שמכניס שקט נפשי, כמעט מיידי, למערכת שלך. אם את זקוקה לדחיפה קדימה, יש לנו המון כלים להציע לך.
כתיבת תגובה